top of page
תמונת הסופר/תShuki Harel

סקירת עבודות מפסטיבל העיצוב Ars Electronica 2024 בלינץ, אוסטריה

עודכן: 11 בנוב׳



תקווה

פסטיבל השנתי בלינץ מציג בכל שנה עבודות מכל העולם. הפסטיבל יוצר מרחב, זמן ואווירה שבה אנשים יכולים להחליף רעיונות ולעורר זה את זה. האמנים נגישים כמעט בכל מקום וסביב הפסטיבל ישנם הרצאות, סדנאות עבודה ופאנלים עם היוצרים. 1260 אמנים, מדענים, מפתחים, יזמים ופעילים מ-67 מדינות התארחו בלינץ במהלך חמשת הימים האחרונים ותרמו ל-Ars Electronica 2024. נעשה שימוש ב-10 מקומות רשמיים ועוד 8 מקומות קשורים ואורגנו 498 אירועים. האווירה הייתה יוצאת מן הכלל, וגם מזג האוויר האיר לנו פנים. השנה ביקרו בפסטיבל למעלה מ-112,000 מבקרים, הפסטיבל השנה היה המוצלח ביותר עד כה.


השנה, הנושא המרכזי היה תקווה HOPE מתוך השאלה מי יוריד את הגאות? או בעברית, מי יעצור את הסחרור? אופטימיות היא לא האמונה שדברים יהיו אלא הביטחון ביכולת שלנו להשפיע ולהביא לשיפור. מהות של עקרון התקווה, לא כעמדה פסיבית, אלא ככוח פעיל שמניע אותנו להמשיך למרות המצוקה. אני חייב לציין שאת נושא הפסטיבל מחליטים רק לאחר קבלת העבודות כלומר, לא כל העבודות קשורות לנושא אבל זהו סיפור מסגרת שהיה העוגן לשיחות ולחלק ניכר מהעבודות. אפשר לקשר את הנושא הזה גם בעקיפין כמעט לכל רעיון.


קישור לעמוד הרשתות החברתיות: https://my.walls.io/arselectronica

עבודות נבחרות


EMI

אתל לילינפלד (1995) היא אמנית ויוצרת ויוצרת צרפתית שבסיסה בבריסל.

היא סיימה את לימודיה ב-La Cambre (בריסל) עם תואר שני באמנויות חזותיות בשנת 2020, ולאחר מכן עברה את Agrégation בשנת 2021, וממשיכה בעבודתה ב-Le Fresnoy -- Studio national des arts contemporains.


דמות וירטואלית שנוצרה בעזרת צילומים ושילוב AI הדמות כמשפיענית רשת ויקטואלית מוקצנת. אוכלת, מתלבשת, רוקדת מתאפרת והכל בהגזמה. מטרתה המפורשת היא למשוך עוד עוקבים. בסופו של דבר היא מתה ואביריה נמכרים בחנות NFT.


קישור לעמוד של היוצרת: https://www.lefresnoy.net/en/exposition/1952/oeuvre/1967/

הסטודיו הלאומי לאמנויות עכשוויות בריסל (FWB) - Le Fresnoy

אם תרצו מידע נוסף על הסרט, אפשר ליצור קשר: ethel.lilienfeld@gmail.com

קטע מהסרט:




 


אבני הבניין של הדמוקרטיה


מיצג דמויות ויזואלי המוקרן על בניין הפרלמנט
אבני הבניין של הדמוקרטיה






מיצב אינטראקטיבי זה נועד להגביר את השתתפות האזרחים בבחירות ולהעלות את המודעות לחשיבות הדמוקרטיה. ההתערבות האמנותית על עמודי בניין הפרלמנט בווינה מזמינה אנשים להביע את עצמם, לחשוב ולנקוט עמדה. המטרה היא ליצור חיבור רגשי ואישי לדמוקרטיה, להדגיש את חשיבות ההשתתפות ולקדם דמוקרטיה ובחירות ברמה הרגשית.


עמודי הדמוקרטיה הם חלק מקמפיין חינוכי של הפרלמנט האוסטרי ופותח בשיתוף פעולה עם Ars Electronica Futurelab. המיצב מבוסס על Shadowgram , כלי מבית Futurelab: תוכנן במקור לשלב בידור אסתטי עם יצירת אובייקט פיזי - מדבקה בצורת צל - מאפשר השתתפות חצי אנונימית בסיעור מוחות חברתי קבוצתי עם אינדיבידואליות פיזית מלאה.



כלי זה פותח עוד יותר להתקנה בפרלמנט: אנשים יכולים לנקוט עמדה בשמונה נושאים הקשורים לדמוקרטיה באמצעות הצלליות שלהם ולהקליט סרטונים קצרים, אשר מוצגים לאחר מכן על עמודי הפרלמנט, ואם משתתף על ידי המשתתף, במדיה החברתית לעודד דיונים ערים על דמוקרטיה והגברת השתתפות האזרחים.




גיוון איך מתמודדים עם להיות שונה, לחשוב אחרת או להרגיש שונה? האם אתה מקבל ומכבד את השונות של כל האנשים? 

אמון כמה חשוב לך להיות מסוגל להביע את דעותיך בחופשיות? האם אתה סומך על כך שישמעו אותך? 

החלטה משותפת כיצד אתה מעצב תהליכי קבלת החלטות עם החברים, המשפחה או הקולגות שלך? מהי החשיבות של שיתוף פעולה והשתתפות עבורך? 

פשרה איך אתה מרגיש לגבי מציאת מכנה משותף? מה המשמעות של משא ומתן ופשרה עבורך עבור כולם? 

עזרה איך אתה מרגיש לגבי תמיכה באחרים? עם מי אתה חולק את מה שיש לך? 

לכידות עד כמה חשובה לך הקהילה? במי אתם תומכים ואיך מקדמים סולידריות? 

כבוד איך ההרגשה להיות מסוגל להיות רק עצמך תוך הרגשה בטוחה ומקובלת? 

סובלנות איך אתה מתמודד כשהחלטות מתקבלות בניגוד לרצונך? 




 


תווית לא ידועה Unknown Label



סרט המתאר צורת העבדות החדשה, העבדות הדיגיטלית. האמן Nicolas Gourault הוא קולנוען צרפתי. Unknown Label הוא מיצב וידאו הבוחן את החוויה היומיומית של מיקרו-עובדים מקוונים מהדרום הגלובלי המביאים ביאור תמונות עבור מכוניות בנהיגה עצמית. היא מראה כיצד פועלות אסימטריות כוח וניצול ניאו-קולוניאליסטי, הקשורים לעבודת כפיים הדרושה לאימון מערכות בינה מלאכותית.

הוא מראה שמגוון של אנשים מעורבים ביצירת התמונות הללו, ובכך תורמים לאופן שבו מכונות רואות את העולם.

קולאז' דיגיטלי המרכיב קטעים של תמונות מוערות ומפת עולם וירטואלית כפי שנראתה על ידי מכוניות בנהיגה עצמית, ויוצר מרחב בו הצופים חולקים את נקודת המבט של עובדי הנתונים הבלתי נראים.


 

פסטיבל הסרטים בבינה מלכותית

פסטיבל הסרטים הבינה המלאכותית של Runway , שנוסד בשנת 2022, מקבל בברכה אמנים המשתמשים בטכניקות בינה מלאכותיות חדשות ומתפתחות ליצירת סרטים. המבחר המוצג ב-Ars Electronica כולל פיינליסטים מהפסטיבל בשנה שעברה ומציע הצצה לעידן יצירתי חדש שמראה שאין סגנון יחיד וחד-ממדי ביצירת סרטים מונעת בינה מלאכותית. הפסטיבל מגובה על ידי Runway, חברת מחקר AI יישומי שנוסדה ב-2018, המפתחת מערכות וכלים בינה מלאכותית לדמיון אנושי.


A TREE ONCE GREW HERE


אחד הסרטים הזוכים שנוצרו בעצרת בינה מלכותית RUNWAY ע״י  Johnnie Semerad.



WHERE DO GRANDMAS GO WHEN THEY GET LOST? www.leocannone.com

הסרט הקצר הזה הוא סיפור חזותי החוקר דרך עיניו של ילד את השאלה הגחמנית והנוקבת לאן הולכות הסבתות שלנו כשהן "הולכות לאיבוד" מחיינו. הסרט נוצר ע״י בינה מלאכותית, תהליך היצירה היה מאתגר וניסיוני כאחד. התחיל באופן מסורתי עם כתיבת התרחיש ויצירת לוח תכנון כדי לשרטט את המבנה הנרטיבי.

התמונות נוצרו באמצעות MidJourney ושוכללו בפוטושופ. האנימציה נוצרה ב-Runway ושופרה עם After Effects.





 

Washed Out “The Hardest Part”

פול טרילו (ארה"ב) Paul Trillo (US)

טיול ונפילה בנתיב הזיכרון. דחיפה מתמשכת קדימה לאורך זמן העוקבת אחר מערכת היחסים של זוג מחטיבת הביניים אל החיים שלאחר המוות. שיתוף הפעולה הרשמי הראשון של הקליפ המוזמן בין אמן מוזיקה ויוצר סרטים שנעשה עם דגם הווידאו Sora של OpenAI.




 


La Machine à Tubes | מכונת הצינורות

מכונת הלהיטים של הזמר הצרפתי Fuzzy — Bastien Bron



בסטיאן ברון הידוע בשם פיוזי, רודף אחר הגישה החדשנית שלו למוזיקת ​​פופ, חוקר בינה מלאכותית, מאמצת את הפנטזיות שלה ומגבלות. במקום לשאול אם בינה מלאכותית תציל או תהרוס את האנושות, הוא מעדיף לבדוק את יכולתו לבדר אותנו. למרות שזה נקרא THE TUBE MACHINE (The Hit Machine) , אין ערובה שהוא יפיק להיט.


אמן שחולם ליצור את "הלהיט", המכונה מנסה שילובים אינסופיים של תווים ומילים, לא לדעת אם זה יצליח. זה כבר ניזון מנגינות ונושאים שדמיין על ידי האמן, אשר ה-AI משתמש כדי ליצור תוכן חדש. הקהל מוזמן לקיים אינטראקציה עם המכונה וליצור אפשרויות ליצור שירים חדשים, המושמעים בשידור חי על ידי האלטר-אגו הדיגיטלי של האמן.



 

SMOKE AND MIRRORS

משתמשת באמנות כדי להעביר שישה עשורים של נתוני אקלים, במיוחד עלייה ברמות המתאן, שנקבעו לצד סיסמאות הפרסום המילוליות שנפרסו על ידי תעשיית הנפט הגדול כדי "להכחיש, להטיל ספק ולעכב" את נתוני האקלים והמודעות לאורך עשרות השנים.



26 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page