להפוך את האתר שלך זמין לכולם

כללי נגישות ומה צריך לדעת על חוק הנגישות

עיצוב נגיש ועיצוב מכיל

נגישות מתייחסת לזכות למתן שיוויון לכל אדם באשר הוא להשתמש בכל אמצעי העומד לרשות הכלל ונותן שירות.

כאשר מתייחסים לנגישות, חושבים על נכות או לקות כלשהי אבל נגישות יכולה לעזור גם לכל אחד שאינו יכול להשתמש גם באופן זמני בחושים ובכל האמצעים של בני האדם. הכוונה לפציעה זמנית או ללקות זמנית כלשהי. אפילו על המחשבה של אם המניקה את התינוק ואינה יכול להשתמש בעכבר אבל יכולה לנווט במקלדת.

הנושא הכללי של “מגבלה” הינו רחב ומאגד בתוכו מספר תתי נושאים:

• כבדי ראייה

• עיוורים

• חולי אפילפסיה

• בעלי הפרעות קשב וריכוז

• בעיות בהבנת השפה

• קשישים

• אנשים בעלי מוגבלות פיזית

בנגישות אתרים ובחוקי הנגישות באתרים יש 4 עקרונות בסיסיים Web Content Accessibility Guide) WCAG)

אשר מניחים את הבסיס הדרוש לכל אחד לגשת לתוכן אינטרנט ולהשתמש בו. כל מי שרוצה להשתמש באינטרנט חייב להיות בעל תוכן שהוא:

1. ניתן להבחנה ולתפיסת המידע בצוררה ברורה ומובנת למשתמש. הכוונה בעקרון זה שהמידע המפורסם באתר לחייב להיתפס בחושיהם, כלומר שהמידע חייב להיות מוצג כדי שתהיה להם האפשרות לצפות בו. מתחילים מההתחלה, קודם כל שהמשתמש יוכל בכלל להבחין במידע המפורסם באתר או במסמך.

2. הפעלה ושימוש בממשק או באתר האינטרנט. רכיבי הממשק צריכים להיות ניתנים להפעלה ולשימוש. הכוונה בעקרון זה שלכל משתמש צריכה להיות האפשרות לתפעל ולהשתמש במידע. לאחר שבעקרון הקודם נחשפו אליו, כעת צריכה להיות האפשרות להשתמש בו

3. אופן הפעלת הממשק והמידע המפורסם בו חייב להיות מובן – הכוונה בעקרון זה שהמידע או האפשרויות השונות הקיימות בממשק חייבות להיות מובנות לגולש כך שהוא יהיה מסוגל להבין בצורה מלאה את המידע ואת פעולת הממשק. משמעות העקרון היא להדגיש שבעל האתר או המפרסם אינו יכול להשתמש בתוכן או בממשק שאינו מובן או מהווה חסם לגולשים רבים בעת צריכת השירות.

4. יציב מבחינה טכנולוגית וניתן לשימוש בקרב טכנולוגיות מסייעות – התוכן והממשק המפורסם חייב להיות יציב וחזק כדי שניתן להשתמש בו באופן רציף במגוון דפדפנים וטכנולוגיות מסייעות שונות המאפשרות לאנשים עם מוגבלות לצרוך את המידע לאורך זמן ובלי הפרעות טכניות לאורך כל הגלישה. נושא היציבות הוא קריטי וחשוב מכיוון שלעיתים קרובות טכנולוגיות רבות משתנות ולא תמיד חושבים על נושא הנגישות באינטרנט. נושא הנגישות באתרי אינטרנט או בממשקים שונים הוא הכרחי וחשוב במיוחד לכלל הגולשים ולא רק לאנשים עם מוגבלות. אנשים מבוגרים למשל שצורכים את המידע ברשת חייבים להיות מסוגלים לצרוך בצורה יציבה וללא חסמים. לסיכום המשמעות העיקרית של עקרון זה שהמשתמשים יהיו מסוגלים לגשת לתוכן בלי קשר להתקדמות ולשדרוג הטכנולוגי.

כאשר בעל עסק ובעל אתר מבין ומיישם את כל העקרונות האלה הוא מאפשר למשתמשים עם מוגבלות להשתמש בצורה טובה ונגישה יותר באינטרנט.

נגישות אתרים מתייחסת לשלושה נושאים עיקריים:

1. המבנה של האתר. לדוגמה האם התפריט של האתר זמין ונוח לשימוש? האם בכל עמודי האתר ישנם כותרות המתויגות בהתאם לסדר היררכי מתאים. כל אלה ועוד רבים אחרים רלוונטיים למבנה האתר. בעת ביצוע בדיקת נגישות לאתר אנו מתייחסים בעיקר למבנה האתר אשר לרוב חוזר על עצמו לאורך כל עמודי האתר. מבנה האתר אינו דבר דינמי המשתנה לעיתים קרובות אלא עם האתר בשלבי פיתוח וכן מתבצעים שינויים רבים.

2. התוכן הקיים באתר. האם התוכן הקיים באתר אכן כתוב בצורה נגישה? האם משתמשים בכל הכלים הרלוונטיים בעת יצירת התוכן? האם בתוכן ישנן פסקאות ברורות משולבות כותרות מפורטת? התוכן הוא הרבה יותר דינמי ומשתנה מאשר מבנה האתר ולכן בעת פרסום תוכן חדש במסגרת אתר אינטרנט יש לוודא שמי שמעלה אותו עושה זאת בצורה נגישה ומותאמת לאנשים עם מוגבלות. שימוש בתוכן נגיש משפר את הבנת המידע הכתוב באתר ותורם רבות לקידום האתר מבחינה אורגנית. במסגרת התוכן כדאי גם להתייחס לכל התמונות וסרטוני וידאו הקיימים באתר. האם התמונות כוללות טקסט אלטרנטיבי מתאים? האם לסרטון הוידאו המפורסם יש כתוביות וחלופה טקסטואלית? כל אלה ועוד רבים רלוונטיים בעיקר לנושא התוכן באתר.

3. מסמכים הניתנים להורדה ולצפייה במסגרת האתר. כמעט בכל אתר אינטרנט ישנם מסמכים הניתנים להורדה למחשב האישי של המשתמש. לדוגמה תקנון, הסכם, מדריך או כל מסמך אחר. בעת העלאת מסמך לאתר אנו חייבים לוודא כי כל התוכן הקיים בו אכן נגיש ומותאם לטכנולוגיות המסייעות השונות. ישנם מספר רב של קריטריונים שיש להתייחס אליהם בעת הנגשת מסמכים.
   

ניווט באמצעות המקלדת בעת גלישה באתר

הקריטריון המרכזי בנושא ניווט באמצעות המקלדת בעת גלישה באתר אינטרנט אחד הקריטריונים החשובים שהרבה מתכנתים ובעלי עסקים אינם מבינים את החשיבות שלהם הוא הניווט באמצעות המקלדת בעת הגלישה והשימוש באתר אינטרנט. ראשית, חשוב לי להסביר עבור אלו משתמשים התאמת התשתית לניווט באמצעות המקלדת הכרחית. התאמת (תשתית) מבנה האתר מתאים בעיקר למשתמשים עם מוגבלות פיזית, לדוגמה:

• אנשים עיוורים שלאור מגבלתם אינם יכולים להשתמש בעכבר רגיל בעת הגלישה באינטרנט.

• אנשים עם מגבלות זמניות או קבועות (כרוניות) ביד או בזרוע מה שמונע מהם להשתמש או לאחוז בעכבר.

• אנשים מבוגרים או אנשים שידיהם רועדות מה שמונע מהם את השימוש בעכבר בהתאם לשביעות רצונם.

• אנשים עם בעיות מוטוריות שאינם מסוגלים להזיז את העכבר למיקום או לאזור באתר שאליו הם רוצים להגיע.

• אנשים עם לקויות למידה ברמות שונות הצריכים להשתמש בעת הגלישה בטכנולוגיה המציעה מידע קולי ולא באמצעות העכבר או כל מכשיר אחר.

הקריטריון המתייחס לנושא הניווט במקלדת הקריטריון לנושא הניווט באמצעות המקלדת לאתר אינטרנט הוא קריטריון המופיע בסעיף 2.1.1 בטופס בדיקת נגישות לאתרי אינטרנט. הקריטריון כתוב בצורה פשוטה ומובנת ומסביר כי כל אתר אינטרנט צריך להיות נגיש לשימוש באמצעות טכנולוגיה מסייעת כגון ניווט באמצעות המקלדת תוך כדי שמירה על הפונקציונליות והתפעול של האתר והגעה מלאה ובצורה שווה לכל התוכן המופיע בעמוד. הניווט באמצעות המקלדת מתבצע באמצעות לחיצה על המקש TAB (טאב) בעת הגעה לאתר האינטרנט ובנוסף האפשרות לניווט בין האלמנטים השונים בעת שימוש בחיצים. כל אפשרות ניווט אחרת באמצעות המקלדת שאינה נפוצה בקרב המנווטים במקלדת חייבת להיות מוסברת בצורה ברורה ומובנת למשתמש כולל אופן התפעול והשימוש באמצעות המקלדת בעת גלישה באותו אתר ספציפי. הניווט באתר חייב להתבצע בצורה לוגית ומסודרת בהתאם למבנה שלו ולכל המידע המופיע בו. מידע מרכזי כגון תפריט ראשי מקבל לרוב פוקוס מוקדם יותר מאשר תוכן או מידע נוסף אודות שירות מסוים. חשוב לציין שבמידה ומדובר בתפריט גדול המחיר מספר רב של קטגוריות ישנה הנחייה נוספת שמספרה 2.4.1 בשם עקיפת בלוקים שמאפשרת למשתמש ישירות להגיע לתוכן המרכזי תוך כדי דילוג על כל התפריט או החלק העליון הגנרי שרק בצורה גורפת בכל חלקי האתר. קבלת פוקוס בעת ניווט באמצעות המקלדת כיצד המשתמש המנווט באמצעות המקלדת יכול לדעת את מיקום "הסמן" או יותר נכון היכן הפוקוס כרגע נמצא כלומר מהו האלמנט הנוכחי שהגענו אליו והאם אנו רוצים להשתמש בו או פשוט להמשיך הלאה לאלמנט הבא. נושא זה נקרא פוקוס או בשמו הלועזי FOCUS . פוקוס לרוב נראה כמסגרת ברורה (שלרוב מופיעה בצבע בולט ולא בצבעי האתר) שמציגה באופן ברור את המיקום שבו נמצא המשתמש וכך המשתמש יודע האם הוא מעוניין ללחוץ על אותו אלמנט או שהוא ממשיך הלאה לגלישה באתר. האזורים הנפוצים באתר שאינם נגישים למשתמשים באמצעות המקלדת לעיתים, ניתן לראות מספר רב של אזורים או חלקים באתר שאינם נגישים לאנשים המסתייעים באמצעות המקלדת. האזורים הנפוצים ביותר, הם:

• פתיחת תפריט עליון בעת שימוש באמצעות המקלדת.

• ניווט תקין בין השדות המופיעים בטופס יצירת קשר.

• ניווט והגעה לתוכן מרכזי המופיע בעמוד ספציפי בהתאם למטרותיו.

• ניווט בין תמונות המופיעות על גבי סליידר מרכזי באתר.

• ניווט בין תמונות הקיימות בגלריה מסוימת.

• ניווט בתוך מפה או אלמנט ויזואלי אחר המכיל מגוון קישורים או אלמנטים קליקבילים בתוכו.

קבלת הפוקוס זהו בעצם שינוי חזותי המתבצע באותו שדה או אלמנט קליקבילי. אותו שינוי מאפשר לגולש לדעת בצורה מדויקת היכן הוא נמצא ולאפשר לו לבחור את הדרך או המידע שהוא מעוניין לצרוך באתר. השינוי צריך להתבצע באופן כפול על ידי שני אלמנטים המשתנים כמו למשל צבע רקע ומסגרת שחורה.

נגישות ויזואלית

נושא זה בעצם עונה על הקריטריונים הרשומים בתקן הרלוונטיים לנראות של האתר. לדוגמה האם באתר ישנו יחס קונטרסט תקין בין צבע הטקסט לצבע הרקע, האם התמונות הקיימות בו נגישות, האם הכותרות מסודרות בסדר היררכי תקין וברור למשתמש, האם ניתן להגדיל או להקטין את האתר ועדיין השירות או המידע הכתוב בו זמין למשתמש וכן הלאה.

לדוגמה משתמשים ליקוי ירודה זקוקים לניגודיות גבוהה ומתן אפשרות להגדלת הגופן כדי לקרוא ולהבין את המידע הכתוב בו.

נושא הנגישות הוויזואלית זה בעצם איך האתר נראה מבלי שאני משתמש בו, מבלי שאדם מפעיל קורא מסך כדי להבין מה המידע הקיים בו, משתמש בתפריט, שדה החיפוש או הסינונים הקיימים בו. כל הנושאים הללו הם נושאים פונקציונליים אשר דורשים בדיקה ידנית מסודרת ומקיפה כדי לוודא שאכן התפעול של האתר מתבצע בצורה תקינה ומלאה.

במסגרת הבדיקה אני עובר על נראות האתר, מוודא שכל הצבעים ביחס קונטרסט תקין, מוודא שהתמונות אכן נגישות, סרטוני הוידאו וכל המידע המוצג לי אכן נגיש. הבדיקה מתבצעת בצורה ויזואלית ובאמצעות קורא מסך שנמצא בשימוש בקרב אנשים עיוורים ואנשים עם לקות בראייה. קורא המסך משמיע לי בדיוק את המידע הזמין לו וככה ניתן לבדוק בקלות ובמהירות את הנושאים הרלוונטיים לבדיקה והאם התוכן או האלמנטים הוויזואליים השונים אכן עומדים בדרישות התקן.

ניתן להבחין בין 3 רמות הנגשה שונות, כאשר כל רמה כוללת גם את הדרישות ברמות הקודמות – כך למשל רמה AA כוללת גם את כל הדרישות של רמה A ורמה AAA כוללת גם את הדרישות של רמה A וגם את אלה של רמה AA.

רמה A

• חלופה טקסטואלית לתוכן שאינו טקסט

• ALT TAG לתמונות

• חלופה שמיעתית לCAPTCHA

• עזרה בהזנת קלט

• זיהוי אוטומטי של שגיאות קלט והתראה ממוקדת על השגיאה באמצעות טקסט

• לספק הוראות מדויקות להזנת הקלט (לדוגמא תיאור בתוויות – Lables)

• חלופה למדיה המוקלטת מראש, וידאו או אודיו

• קטע וידאו – כתוביות

• גמישות בהצגת התוכן בלי לאבד מידע

• כותרת בעלת משמעות לכל עמוד

• אין לעצב את הדף בצורה כמותית

• סדר התוכן בעל משמעות

• קטע אודיו או וידאו יהיה בעל מנגנון עצירה, עוצמת הצליל וקצב ההשמעה

• קטע אודיו – נדרש לספק חלופה טקסטואלית

• עיצוב ברור וקריא

• תחביר תקין של קוד העמוד (HTML)

• צבעים מנוגדים של הכתב והרקע – לבדיקה ניתן להיעזר בכלים לבדיקת ניגודיות כמו WEBIM או CONTRAST CHECKER

• קישורים בעלי משמעות

• כל קישור, כפתור או דבר דומה יכיל כמה אלמנטים עיצוביים

• לאפשר שליטה על גלילה, הבהוב ותנועה אוטומטיים

• יש להמנע מעיצוב באופן הגורם להתקפים אפילפטיים

• לא יותר משלושה הבזקים בשנייה אחת

• תכני טקסט קריאים ונהירים

• רישום של שפת הממשק והתוכן בקוד העמוד

• שליטה על האתר אך ורק באמצעות המקלדת

• בלי דרישה לקצב הקלדה מסוים

• אין להשתמש בהגדרת מוקד\פוקוס של המקלדת. מוקד המקלדת הוא האזור המסומן במסך הניתן להזזה באמצעות חיצי המקלדת, בדפי אינטרנט הוא אינו נראה באופן חזותי

• הגדרת Tab index בעלת משמעות

• משך זמן קריאה מספק של העמוד ללא ריענון אוטומטי

• אפשרות שליטה על משך הזמן לקריאת העמוד (למעט אירועים בזמן אמת)

• מנגנון שליטה על עדכונים אוטומטיים – תזמון

רמה AA

• חלופה למדיה בשידור חי, וידאו או אודיו

• כתוביות בשידור חי

• קטע ווידאו המוקלט מראש בעל כתוביות עם תיאורי אירוע או תיאור בשמע של האירועים

• עזרה בהזנת קלט

• הצעות לתיקון השגיאה בהזנת קלט

• תמיד יתבקש אישור הפרטים המוזנים בטופס לאחר מילואם על-ידי הגולש תוך נתינת אפשרויות התיקון המתבקשות

• מתן הזדמנות לתיקון שגיאות קלט

• מסמך המאפשר סקירה של הפרטים ואישורם

• גמישות בהצגת התוכן בלי לאבד מידע

• אפשרות לשינוי גודל של טקסט עד 200% ללא שימוש באמצעי עזר

• עיצוב ברור וקריא

• אין להשתמש בתמונות של טקסט

• שימוש בכותרות (HEADINGS) ותוויות (LABELS) כדי לתאר את התוכן באתר

• יחס ניגוד של הטקסט והרקע 5:1

• תכני טקסט קריאים ונהירים

• רישום בקוד על שינוי השפה בחלקים שונים של הדף

• שליטה על האתר

• אפשרות לאיתור עמוד באתר באמצעות מספר דרכים

• ממשק האתר יאפשר מציאת מוקד המקלדת באופן חזותי

רמה AAA

• חלופה למדיה וידאו או אודיו

• אין להשתמש בקטעי אודיו המשמשים כרקע אומנותי לתוכן האתר

• אימות מחדש של זהות המשתמש

• ווידאו המוקלט מראש יהיה בעל תרגום לשפת הסימנים

• תיאורים מורחבים בשמע לכל קטעים הווידאו

• אודיו המשודר בחי יהיה בעל חלופה טקסטואלית

• בקטע אודיו יהיה הבדל של 20 דציבלים בין קולות הרקע לדיבור הישיר אל המאזין

• יחס ניגוד של הטקסט והרקע 7:1

מהו תוסף נגישות ומדוע הוא אינו מספיק כדי להנגיש את האתר?

תוסף או רכיב נגישות הוא רכיב צד ג' המסופק לרוב על ידי חברת כזו או אחרת. רכיב הנגישות המותקן באתר מאפשר למשתמשים לבצע התאמות בסיסיות בנראות האתר, לדוגמה: שינוי צבעי האתר, יצירת קונטרסט מתאים, הגדלת גודל הטקסט וכו'. ישנן חברות המספקות תוסף בחינם וישנן כאלה בעלות חד פעמית או עלות חודשית.

למרות שעל פניו נראה שעצם מתן האפשרות לביצוע ההתאמות בנראות האתר הינו חשוב והכרחי, יתכן שהתוספים הללו לא בשימוש בכלל בקרב משתמשים עם מוגבלות שהיו זקוקים להם. משתמשים עם מוגבלות לא תמיד ידעו איך להפעיל את האפשרויות התוסף ולא ידעו איך לתפעל ולהשתמש בו.

משתמשים עם מוגבלות מתאימים את המחשב, הטלפון הסלולרי או כל פלטפורמה אחרת למוגבלות שלהם על ידי התקנת תוכנות או תוספים ייעודיים בדפדפן שבו הם משתמשים שיאפשרו להם לגלוש בצורה קלה ונוחה יותר בכל רשת האינטרנט. מהסיבה הזו התוסף המותקן גם באתר הינו פחות שימושי בקרב אותם משתמשים ולעיתים אף עלול לפגוע בניווט או בחוויית המשתמש שגולש באתר.

דבר נוסף שיש להבין הוא שתוסף נגישות לאתר הינו כלי גנרי שרץ ומופיע בכל האתרים באותה צורה, כלומר יתכן מצב שבאתר אחד התוסף יתאים בצורה טובה יותר ואילו באתר אחר התוסף לא יתאים כלל ואף יפגע ביכולת של המשתמש לצרוך את השירותים המוצעים דרכו.

מהם הנושאים העיקריים שלא ניתן להנגיש באמצעות תוסף?

ישנם מספר של נושאים וקריטריונים שלא ניתנים ליישום מעצם התקנת רכב נגישות באתר. להלן שלושה נושאים שלא ניתנים לביצוע בעת התקנת תוסף או רכיב הגישות באתר שלכם:

1. הוספת טקסט אלטרנטיבי לתמונות. כל תמונה הכוללת מסר מסוים וכל תמונה שיש עליה טקסט מסוים חייבת לכלול טקסט אלטרנטיבי מתאים המתאר את מטרת התמונה.

2. שליטה על הרכיבים שמקבלים פוקוס בעת ניווט באמצעות המקלדת. אנשים עם מוגבלות מוטורית המשתמשים באמצעות המקלדת לצורך ניווט באתר חייבים להגיע לכל רכיב או אלמנט קליקבילי לצורך שימוש ותפעול. באתרים רבים שנבנו בצורה שאינה תקינה מבחינת נגישות, ישנם מספר רכיבים שאינם זמינים כלל לאנשים המנווטים באמצעות המקלדת. ברגע שישנם רכיבים שאינם זמינים בעת ניווט המשתמש לא יכול להיחשף אליהם בכלל מה שפוגע בו וביכולת שלו להבין או להשתמש בשירותים המוצעים על ידי האתר.

3. אי הבנת המידע באמצעות קורא מסך. ישנם רכיבים כלליים רבים שלא ניתנים להבנה על ידי המשתמש המסתייע באמצעות קורא מסך. לדוגמה קישורים מסוג "קרא עוד", "לכתבה המלאה" וכו". מקרים נוספים הם עצם השימוש באייקונים של הרשתות החברתיות או אייקונים אחרים המפנים את המשתמש לאתר אחר מבלי שהוא יודע על כך או מבלי שהוא מבין לאן הוא יגיע בעת לחיצה. למשתמש שהוא ללא מוגבלות הנושא פחות בעייתי, אך למשתמש עם מוגבלות שמגיע לעמוד אחר שאינו יודע כלל מה מטרתו, הנושא עלול להוות מכשול ואתגר רב.
   

אם תוסף נגישות הוא אינו פתרון, איך שזה שכל כך הרבה חברות גדולות מתקינות תוסף נגישות באתר שלהם?

זוהי שאלה שכמעט כל לקוח שני שואל אותי. איך יכול להיות מצב שחברות רבות כל כך מתקינות רכיב או תוסף נגישות למרות שזה לא פתרון מלא?

התשובה הראשונה היא: חוסר הבנה בתחום.

חברות רבות שאינן מבינות את המהות ואת החשיבות בהנגשת האתר שלהם והתאמתו לאנשים עם מוגבלות חושבות שעצם התקנת תוסף הוא פתרון מהיר וקל שהן יכולות ליישם תוך מספר דקות. זה נכון שעצם התקנת תוסף נגישות יכולה לקחת מספר דקות בודדות אך השאלה היא האם כדאי להתקין תוסף נגישות שהינו רכיב צד ג' (של חברה אחרת) באתר מבלי שבאמת אנחנו צריכים אותו? לתוספי נגישות ישנן מספר חסרונות מהותיות שאותם נפרט בסוף המאמר.

התשובה השנייה: חוסר רצון בלהשקיע כסף ומשאבים בביצוע ההתאמות הנדרשות באתר בהתאם לדרישות התקן.

לצערי, חברות רבות מחפשות להשקיע את המינימום שאפשר. הן מחפשות פתרונות זולים ומהירים גם אם אותם פתרונות אינם עונים על כל דרישות התקן ואף חושפים אותם גם מבחינה חברתית וגם מבחינה משפטית.

חשוב לזכור, מלבד העמידה בדרישות התקנות ואי החשיפה לתלונות או תביעות משפטיות שעלולות להיגרם עקב אי הנגשת האתר, יש לקחת בחשבון את עניין הפנייה לכלל האוכלוסייה ושיפור התנאים החברתיים לכלל המשתמשים. אתר אינטרנט של חברה מסוימת אשר הונגש ברמת הקוד ולא רק באמצעות תוסף פונה לקהל רב יותר ומשפר את המוניטין של החברה בכך שהיא פונה לקהל יעד נוסף.

הנגשה הלכה למעשה

חלופות עבור מדיה מבוססות זמן

תכנים ניתנים להצגה בדרכים שונות

כתוביות למה שקורה ברקע ולמה ששומעים

טקסט חי

גודל פונט

שינוי גודל

אין שימוש ב all caps

רוחב שורה שאינו עולה על

מיוט לקולות רקע. Mute

חלוקה של פעולות מורכבות

עצם המחשבה חיווית משתמש טובה

ניגודיות צבעים

עוד חומר בנושא נגישות:

https://danielzrihen.co.il/website-accessibility

https://www.web-a.co.il

https://bit.ly/3Crodcd

Color blind לבדיקת נגישות: פלאג של פיגמה

תגית נגישות ברשתות: a11y